" את המוזיקה הנהדרת, אפקטים ולחנים לשירים שמילשטיין הוסיפה למחזה המקורי, כתב בועז ברקת, שששר נפלא ומנגן יחד עם ישי בן יעקב ושרון בוזין על גשר מתוח מעל הערבה הבימתית של יוסיפוב ושל זיו וולושין מעצב התאורה המרתקת בריבוי השכבות שלה.
 
מי שיבוא להאנגר בבת-ים יחזה בסופו של דבר במאמץ אמנותי מרשים ואיכותי שתובע ריכוז מהצופים, כשם שתבע זאת מהיוצרים, וממשיך לתבוע מהמבצעים. אפשר לפענח את משמעויותיה האקטואליות של ההצגה בנתיביה הגלויים, ומילשטיין איננה נותנת תשובות על מה שנרמז בה.
 
אך אפשר גם לראות את ההצגה הזאת כמשל למילשטיין עצמה ולשותפיה בתאטרון נוצר שממשיכים לחפש את היצירה הבימתית האישית בערבות התאטרון הישראלי. "

צבי גורן . אתר - הבמה