050-2003458
1. מה רצית להיות פעם?
רק בדיעבד אני יכול לחבר את כל התמונות ולראות, שכמעט מהרגע הראשון הדבר שהכי רציתי - זה להיות מוזיקאי. לא ידעתי לקרוא לזה בשם, אבל זיכרונות הילדות מכוונים בדיוק לשם:
תמונה #1 בגיל מאד צעיר, אני יושב על הספה בבית, צופה בטלוויזיה ומתרגש עד לדמעות, מילדים שהופיעו בפסטיבל. אמרתי לאמא שלי.........
מתוך פרוייקט : i wanted 2B הייתי רוצה להיות
פרויקט שבודק מה רציתם להיות, פעם ומה אתם עושים היום, דרך מילים ותמונות.
בהפקת ענת מגל צילום : ליאור מן
במשך שלוש שנים יצרו דלית מילשטיין (טקסט ובימוי) ובועז ברקת (מוזיקה) עם קבוצת אמנים .....
יצירה על מה שהוגדר על ידי הביקורת כ"מהות החיים תחת צל ההבטחות בארץ שאיבדה את תומתה".
ההצגה הבנויה כשורה של אפיזודות קירקסיות במגוון של סגנונות תיאטרוניים, מהווה מסווה לסיפורה של הטרגדיה הגדולה של החלום הציוני על מדינה טובה והגונה לאנשים טובים והגונים. ההצגה התקיימה במועדוני לילה שונים, בחלל שעוצב במיוחד לטובת האירוע ומאפשר לקהל לשבת סביב שולחנות, לשתות ולאכול במהלך ההצגה ולקחת בה חלק פעיל, ההצגה מתרחשת במספר זירות מקבילות – על הבמה ומחוצה לה.
במסגרת פרס הפרינג' הישראלי לשנת 2006-7 (פרס קיפוד הזהב), המוזיקאי בועז ברקת היה מועמד לפרס מוזיקאי השנה. ההפקה זכתה בפרס ההצגה החדשנית ויעל צוקר זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר.[
"ארץ בושת" – קברט שנות אלפיים - מתוך אתר הבמה
........שלוש פעמים צפיתי ב"ארץ בושת" המועלית בעיקר במועדוני בארבי, בכפר סבא ובתל-אביב. זה תיאטרון בכל רמ"ח אבריו, וזו הצגה מושקעת ומפתיעה בכל מה שקשור לבמה ול-13 המבצעים שלה - חמישה נגנים ושמונה שחקנים. עם זאת – זו אינה הצגה שמלטפת את הקהל, גם אם פה ושם נדמה כי היא מתחנפת או מחזרת אחריו בטריקים, לוליינות, מעשי קסמים, מוזיקה קצבית, ומשחק משובח באמת........
את המוזיקה המרתקת שכתב המנהל המוזיקלי של ההצגה, בועז ברקת, והייתה שותפה לדיאלוגים רבים לצד כמה קטעי זמרה פזמוניים וקטעי ליווי מלודיים או ריתמיים, ביצעה בערנות ובמעורבות ברורה במתרחש קבוצת הנגנים – עוזי פיינרמן על גיטרה ובנג`ו, ענת פרלשטיין על באס חשמלי, ויטלי פודולסקי באקורדיאון, איתמר בורוכוב בחצוצרה, והכל בניצוחו של דודו כוכב על כלי ההקשה והתופים.
" את המוזיקה הנהדרת, אפקטים ולחנים לשירים שמילשטיין הוסיפה למחזה המקורי, כתב בועז ברקת, שששר נפלא ומנגן יחד עם ישי בן יעקב ושרון בוזין על גשר מתוח מעל הערבה הבימתית של יוסיפוב ושל זיו וולושין מעצב התאורה המרתקת בריבוי השכבות שלה.
מי שיבוא להאנגר בבת-ים יחזה בסופו של דבר במאמץ אמנותי מרשים ואיכותי שתובע ריכוז מהצופים, כשם שתבע זאת מהיוצרים, וממשיך לתבוע מהמבצעים. אפשר לפענח את משמעויותיה האקטואליות של ההצגה בנתיביה הגלויים, ומילשטיין איננה נותנת תשובות על מה שנרמז בה.
אך אפשר גם לראות את ההצגה הזאת כמשל למילשטיין עצמה ולשותפיה בתאטרון נוצר שממשיכים לחפש את היצירה הבימתית האישית בערבות התאטרון הישראלי. "
צבי גורן . אתר - הבמה
"את המוזיקה הנהדרת אפקטים ולחנים לשירים שמילשטיין הוסיפה למחזה המקורי, כתב בועז ברקת, ששר נפלא "